שמיים בלי גבול

Orit Goldman

אמנות עכשווית: האמנית אורית גולדמן משתפת - הגיגי אמנות

עומדת בכניסה לקריית המלאכה,
אמניות ואמנים רצים לסטודיו, כאילו, שיש להם בוס על הראש.
חלקם מדלגים.
מכווננים להגעה והתחלה של יום עבודה. כמו קליפ על מהירות מואצת.
ערבוב צבעים, נושא שנהגה בלילה או הרבה לילות קודם.
ראש ובטן עמוסים בתשוקה.
הקנווס לבן.
זה להתחיל כל פעם מחדש ללא פאנל של קונסולטציה.
יש גם איזה חשש, פחד.
הפחד הזה מוציא כמו עם יד קשורה אמנות טובה יותר, מחזיק אותך עירני, חוקר וחדשותי.
יש כאלה, שעובדים על קומפוזיציה כתמית, ויש את אלה שעובדים במשיכות רחבות, עם כל הגוף.
איכשהו לשם מקופל גם המגדר.
הפיגורטיביים, לפעמים יותר מדוייקים.
ויש את אלה שמציירים "ציור פגום". הורסים, מנתצים ומרכיבים מחדש.
נושא אישי או פנייה קולקטיבית.
התהליך מרתק ומלא בשאלות ותהיות. כל אחד מראיין את עצמו בסודי סודות.
באמנות נדרשת המון משמעת.
זר לא יבין את המאבק הפנימי והמאבק אל מול הגלריות ושאר המוסדות.
עומדת במבואה ומקשיבה לרחשים.
אם אפשר היה לעמוד על גיגית ולתזמר את זה.
אנשים, שחיים את החלום, לפעמים עם תהומות ולפעמים עם פסגות.
אמנים ממאות קודמות הוכרו בעיקר לאחר מותם.
מי הבין את משיכות הפרא של ואן גוך קטוע האוזן ?
מי הבין את הדריפינג של ג'קסון פולוק ?

ערפל האזוביון, ג׳קסון פולוק
מקור: jackson-pollock.org

הרבה השתוממו אל מול המלבנים הלא מוקפדים והמדיטטיביים של מארק רותקו.
והנזילות של סאי טוומבלי דווקא קיבלו הכרה.

סאי טוומבלי ,Coronation of Sesostris
מקור: wikiart

העולם לומד לקבל ולהכיל דברים חדשים. כמו הדינמיקה של החיים עצמם.
האמנות העכשווית איפשרה לברוא עולם אחר.
מה נסתר? מה גלוי?
קצת כמו משחק מחבואים בחצר קדמית ואחורית.

280X320 סמ, טכניקה מעורבת
אורית גולדמן

אל תפספסו