האם הרשתות החברתיות הן שמחנכות את ילדינו היום?

למה הורים היום מבולבלים? איך קרה שעשינו אאוטסורסינג לחינוך ילדינו לרשתות החברתיות? תחושת אשם הורי? אתם לא לבד
דפנה יודפת, מדריכת הורים ומוסמכת מכון אדלר ומשרד החינוך, עונה ועושה לנו סדר

בעשורים האחרונים שינויים רבים עוברים על מודל המשפחה ועל התפיסה שלנו בנוגע לחינוך ילדינו – מה אנחנו חושבים שהוא באחריותינו ומה אולי לא. חשוב להבין, הנחיצות בנו, כהורים מעורבים, לא השתנתה. אז דווקא עכשיו ויותר מתמיד, ההורים, הם הגורם הכי משמעותי בחינוך הילדים.

מודל הסמכות ההורית

אז הורים יקרים, אתם כנראה כבר יודעים, שאתם דמויות החינוך המשמעותיות ביותר עבור ילדיכם, אך ייתכן ואתם מרגישים שמשהו השתנה במודל הסמכות ההורית, ואולי באופן בו אתם מתנהלים אל מול הילדים. בעבר, ההורות הייתה הרבה יותר סמכותנית, כזו המעוגנת בהיררכיה ויראת כבוד. הגבולות היו ברורים ולעיתים באו על חשבון יחסים טובים ונגישים עם הילדים. ילדים שגדלו להורות שכזו ייתכן ואמרו לעצמם – כשאני אהיה גדול אני אגדל את הילדים שלי אחרת.

מה שקרה, כבתנועת מטוטלת, הלכנו לקיצון השני. הפכנו להיות הורים שרוצים ילדים מאושרים. התבלבלנו מתוך מחשבה שילד ללא גבול הוא ילד חופשי ולכן הוא מאושר. נתנו חופש, אך שכחנו את הצבת הגבולות ואת הצורך בלהעביר להם גם אחריות ועצמאות. זהו מדרון חלקלק, נוצר מצב שהורים נתנו ונותנים לילדים היום חופש ללא גבולות, מכוונות טובות. ״רציתי לעשות טוב, שהילד שלי יהיה מאושר״, אך המצב נהיה פחות טוב, על משקל – הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. הבילבול רק הלך וגבר, והסמכות ההורית נשחקה.

להילחם – או – לוותר? לא ולא!

ההורות שנמצאת באמצע, זוהי הורות דמוקרטית עם סמכות חדשה, כזו הרואה את הילד בגובה העיניים, שמטרת העל שלה היא יחסים טובים, יצירת שיתוף פעולה, עידוד לעצמאות ואחריות ונתינת תחושת ערך לילד מעצם יכולתו לתרום ולהועיל בבית, בלי לוותר על הגבולות. הסמכות החדשה מושגת כאשר הילד יכול לסמוך עלינו לא מתוך עמדה של כח. זו הורות המאפשרת חופש בתוך הגבולות.

חופש בתוך הגבולות
הדרך להורות מובילה ומנהיגה ולא נגררת ותגובתית, נסמכת על ערכים שאנחנו רוצים וצריכים להוביל ולחנך לאורם. אם ערך חשוב לנו – אנחנו צריכים לשווק אותו בבית, להיות המודל שלו, לדבר ולעשות אותו. אנחנו לא יכולים לצפות שילדים פשוט יאמצו את הערכים שחשובים לנו.

אתגרי ההורות העכשווית

הורים במרוץ
זמן הורה – ילד איננו מובן מאליו בעידן שלנו. אנחנו עובדים יותר שעות, מוקפים גירויים והפרעות בקשב גם בזמן שאנחנו עם הילדים, מבזבזים שעות יקרות בפקקים, ושרויים בלחצים מכל הכיוונים. בנוסף לזה, מצטרפת מציאות החיים היום, בה יש צמצום מעגלים וקשרי קהילה חזקים, כך שההורה, לפעמים, הוא מאוד בודד. בקיצור, החיים הפכו אינטנסיביים. אם אתם הורים – חווית המירוץ איננה זרה לכם.

ילדים ברשתות חברתיות
ילדים היום חשופים לגירויים, פיתויים וסכנות יותר מאי פעם מבכל ההיסטוריה האנושית. הם מופצצים גם בביתם, בשעות הקטנות של הלילה ומתחת לשמיכה בחדר החמים והפרטי שלהם.

“אאוט סורסינג” הורי

ההורים בסרט – הילדים בסטורי
הרשתות החברתיות והאינטרנט יצרו החלשה היסטורית במעמד ההורה כמחנך. בעבר, ההורה והמורה היו מקור הסמכות, הידע, החוכמה, הניסיון וההבנה של מה נכון ומה לא. היום, המצב התהפך לחלוטין, הרשתות והאינטרנט הפכו למקור הסמכות בעבור הילדים, בנוסף, הם שולטים בהם יותר טוב מאיתנו. זוהי נקודת משבר וכרסום במעמד ההורה כמחנך. אנחנו כהורים הפכנו למפוחדים אל מול הסכנות. עם הזמן אנחנו הופכים ללא רלוונטים בעבור הילדים שלנו, וזו סכנה ממשית למודל ההורי.

הורה מתערב או הורה מעורב?
אנחנו מעלים על נס את ערך הפרטיות, כך שכהורים היום, אנחנו די מבולבלים, האם עלינו להיות הורים מעורבים או מתערבים? האם החדר של הילד זה החדר שלו? האם הטלפון ומה שקורה בקבוצות וברשתות הדיגיטליות זה באחריותי? זו התמודדות לא פשוטה להיות הורה היום.

התרופפות מעמד המחנך
אנחנו רואים החלשה גוברת של מעמד דמויות החינוך, המורים וההורים. לזה מצטרפת הביקורת החברתית על ההורה. בואו נשים את זה כבר עכשיו על השולחן, אנחנו חברה ביקורתית. מהרגע שהתינוק מגיח לעולם, לכל אחד יש מה להגיד על איך כדאי לנו לנהוג ומה לעשות. חשוב שניקח אחריות אישית וחברתית ונבין שכל אחד מחנך ונוהג אחרת, וזה בסדר גמור. כיום, ההערות מחלישות את תחושת המסוגלות ההורית שלנו, בכל שלב בהורות.

להצמיח עמוד שדרה הורי
כדי להתמודד עם התרופפות מעמד המחנך, ההורה היום, יותר מאי פעם, צריך להצמיח עמוד שדרה הורי. זהו תהליך מודעות איטי ובלתי פוסק שרצוי שיתחיל מרגע הלידה. השאיפה היא שעם הזמן עמוד השדרה ההורי יהפוך ליציב ואיתן, ישר וברור. זה ייקח זמן, יהיו כאבי צמיחה, ייתכן ובדרך יהיו התפתחויות ימינה או קצת שמאלה, עד שבסוף יתחזק וימצא את דרכו, הנכונה לכל הורה. וכבר הבנתם, זה מאוד – סובייקטיבי.
זה לא יעבוד אם לא נתחבר למה נכון בעבורנו, בהורות שלנו.

You are Good Enough, Parent!

היום מאוד בולט הצורך האנושי של כולנו להרגיש ולהיות הורים טובים. כולנו עושים טעויות, כולנו רוצים ללמוד, השאלה היא מה אנחנו עושים עם זה בפועל. התחושה היא שהיום, הורה צריך יותר מתמיד וולידציה בשני אופנים. האחד, לדעת שאני בכיוון הנכון לי והשני, שמישהו יראה את הקושי, את החרדה, את התחושות הקשות שעולות לפעמים לגבי הילדים ולקבל על זה לגיטימציה. אם פעם אמרו – צריך כפר שלם לגדל ילד, אז היום המודעות עולה שאישה ואיש הם לא כפר שלם, הם רק אמא ורק אבא, והם בסך הכל בני אדם, והם לא מושלמים אבל עושים את הכי טוב שלהם.

אל תעמדו מנגד

אז הורים יקרים, ילדים היום, יותר מתמיד, מוצאים את עצמם מפרשים את המציאות שלהם בעצמם. מה זה אומר? שאנחנו כהורים לא יכולים לעמוד מנגד, זה לא אומר שאנחנו צריכים להיות הורים מתערבים, אך צריכים להיות הורים מעורבים. ילדים הם צופים אקטיביים בכל הנעשה בחייהם והם כל הזמן עסוקים בפרשנות – מה קורה לי? למה זה קורה לי?

מה קורה לי מה קורה?

התפקיד שלנו כהורים הוא להיות שם, יחד איתם, ולהכניס תרגום לגוף הסרט. אנחנו צריכים להכניס טקסט לתוך החוויה והמציאות שלהם. ואיך? לתווך להם את המציאות ולנרמל אותה, להכניס לפרופורציה, לתווך ערכים, להציב גבולות ולייצר הסכמים.
היום ילדים נראים מאוד בוגרים ועצמאיים אבל זה הבלבול, הם ילדים במסווה של בוגרים, הם עדיין ילדים, הם עדיין זקוקים לליווי ולהדרכה שלנו ולמעורבות שלנו. אל תשאירו אותם לבד להתמודד עם אתגרי הגיל. והאתגרים היום לא פשוטים.

הגדרה מחדש – התפקיד ההורי

אז מה מרכיב את התפקיד ההורי שלי? מי אני רוצה כהורה להיות שם בעבור הילד שלי? איך זה יבוא לידי ביטוי במציאות?
אלו שאלות חשובות של מודעות הורית בכדי לברר את התפקיד ההורי שלנו. כל הורה מגדיר לעצמו אחרת את התפקיד ההורי שלו.

היחסים – הם מטרת העל
היחסים עם הילדים שלנו – הם מטרת העל. זה לא אומר להפוך מהורה לחבר, אל תתבלבלו, אתם עדיין ההורה, אך הורה שהוא סמכותי, שניתן לסמוך עליו ושהיחסים עמו טובים.

אנחנו לא רוצים להשאיר את הילדים שלנו לבד, הם זקוקים לנו, בכל גיל ובעידן הזה, יותר מתמיד.