רוצים שיישבו מתחת לעץ? שימו להם ספסל
רוצים שיישבו מתחת לעץ? שימו להם ספסל

רוצים שיישבו מתחת לעץ? שימו להם ספסל

שיחה מעוצבת על עיצוב עם מעצבת הפנים והאמנית דלית שחר

"אם את רוצה שיישבו מתחת לעץ את צריכה לשים שם ספסל". מכירים את המשפטים האלה שמשקפים רעיונות שמורידים גשם של מטבעות ואסימונים מצלצלים לעומק הנשמה ומצמיחים שם ידיעה. כזה הוא המשפט הזה עבורי, ציטוט מפיה של דלית שחר, מעצבת ואמנית. ברגע שסיימה לומר אותו צמחה בי הבנה עמוקה יותר על מה שידעתי וחשבתי על עיצוב, אבל לא היו לי את המילים המדויקות לתארו.

מה זה עיצוב? שאלה פשוטה לכאורה. כשהתחלתי לעסוק בה היו לי יותר תשובות לשאלה "מה הוא לא עיצוב". ידעתי שעיצוב הוא לא קוסמטיקה, לא טרנד כזה או אחר, ולא אסתטיקה, הרי הוא לא עוסק בנכון או בלא נכון. "העיצוב נועד לשרת את החיים באופן מהותי ועמוק. הוא קשור לאהבה, לאנשים, לאינטואיציה ולחושים" אומרת דלית שחר.

שחר נשואה ואמא לשתי בנות, החלה את דרכה המקצועית כמעצבת אופנה, למדה בשנקר ועבדה לאורך שנים רבות כמעצבת בתעשיית האופנה בארץ. במקביל החלה לצייר ואט-אט הפוקוס נדד לאמנות. היא מעידה על עצמה כ"פריקית של גלריות ומוזיאונים", ואמנם מבט פנורמי על הסטודיו שלה מלמד שספרייתה מכילה יותר ממאה וארבעים ספרי אמנות ועיצוב.

רוצים שיישבו מתחת לעץ? שימו להם ספסל
צילום: חגית גרוסמן

אנחנו נפגשות בביתה שבכרכור, שגילה לה כי היא לא רק אמנית ומעצבת אופנה, אלא מעצבת פנים. ביתה משקף בכל חלק ובחירה שבו את הפילוסופיה שלה לגבי מה הוא עיצוב בעיניה. כל מה שהיא מספרת במילים רבות מהדהד בכל מה שמקיף אותי. מקעריות הקרמיקה היפות שמכילות בתוכן אגוזים ותמרים, מהצלוחית הגדושה בירקות חתוכים גס עם שמן זית, מהציורים שציירה, כולם מלאים רגש וצבע וכל הירוק-ירוק הזה, בפנים ובחוץ.

"כל תהליך העיצוב מתחיל בלדמיין ולתאר את החיים אותם אנחנו רוצים" מסבירה שחר, "איזו דינמיקה אנחנו רוצים שתהייה בבית? מה נכון למשפחה שלנו? כלל האנשים דומים אבל גם שונים מאד זה מזה, ולכן העבודה מתחילה כבר כשאני נפגשת עם המשפחה בפעם הראשונה, שם נוצרת תמונה של מרחב ותנועה בחלל.  השאלות שאנחנו שואלים, לכאורה קטנות, אבל הן מצביעות על איך נעצב את החיים אותם אנחנו רוצים בבית".

רוצים שיישבו מתחת לעץ? שימו להם ספסל
צילום: חגית גרוסמן

אני מבקשת דוגמה כדי להבין טוב יותר. שחר שולפת אחת במהירות. היא בוחרת בנושא שכיח, שעל פניו נראה לא משמעותי, אולי ברור מאליו, "איפה יהיו הטלוויזיה והמחשב? האם בכל חדר תהיה טלוויזיה ומחשב? האם החדר יהיה מיקרו קוסמוס בתוך המרחב של הבית? או שאולי רוצים לייצר נקודות מפגש ו'יחד' משפחתי, ואז בחירה שכזו, שמזמינה משהו הפוך מ'יחד', לא מתאימה. אם אנחנו רוצים להזמין למפגש, ניצור מרחב מרכזי ונוח שיכלול בתוכו את הטלוויזיה והמחשב, וישיבה נוחה, ובכך, ללא מילים, ניצור הזמנה לשימוש וגם הזמנה למפגש, לבילוי ולמשחק". אם כך הם פני הדברים השאלה האמיתית היא מה אנחנו רוצים שיקרה בבית, ובהתאם לתשובה ניצור הזדמנות והזמנה דרך עיצוב.

העיניים של שחר מבריקות כשאנחנו מדברות על חומרים. היא גם מסבירה למה. "כשאני חושבת על החומרים שירכיבו את הבית, אני מנסה לדמיין את הרגליים היחפות על הרצפה, את החריצים שנוצרים בין המרצפות, איך זה מרגיש? חום או קור? רך או קשה כנגד הרגל? חלק או מחוספס? אני מדמיינת את היד נוגעת במשטחים, מחליקה, פותחת וסוגרת, האם זה נעים למגע? האם זה נח לאחיזה?"

אני מבינה את זה. לשמע דבריה אני יכולה להסתובב בדמיוני ולהתחבר לתחושה של החומרים בבית ואיך שהם מרגישים לי. "בחירת החומרים ונקודת המבט שלי בבחירתם נעשית גם מהתבוננות על איך החומר יתנהג לאורך זמן. אולי זה עניין של התבגרות וניסיון. אני חושבת מה קורה לחומר, איך הוא נראה ומרגיש כשהוא נשחק, מתבגר, נחשף לאור ולחום, איך הוא משתנה. נטייתי היא לבחור בחומרים שהזמן עושה להם טוב, ששומרים על אופיים וייחודם גם כשטרנד כזה או אחר עובר".

"כשעבדתי כמעצבת אופנה" שחר נזכרת "הרגשתי שחיקה שנוצרה מהאינטנסיביות של העיסוק הזה. עיצוב אופנה הוא תחום עם קצב אחר, קולקציה מחליפה קולקציה, עונות מתחלפות… פתאום התגעגעתי לצייר. הרגשתי שאני חייבת לחזור לצייר, לחזור למהות שלי ולא לאבד את זה תחת ה'טייטל' והעיסוק בעיצוב. אמנות היא המהות שלי ולקוחות שנפגשים איתי מבינים את זה.

"אני מתייחסת לצבעים כמו אל תזמורת. צריך לבחור את המנעד שנכון לאנשים. המון פעמים אנשים מתבלבלים ומייחסים דיבור על צבע לצבעוניות, לצבעים בולטים או מנוגדים. מבחינתי כל צבע מביא איתו אנרגיה מסוימת, וגם צבעוניות מאד עדינה יכולה לבטא עושר דרך טקסטורות שונות, מיקום של אור וצל ושכבתיות. אולי זה קצת מצחיק לומר אבל בית הוא לא דיקטטורה. הוא נועד לשרת את החיים ולא להיפך. לפעמים יש טרנדים מסוימים שסוגרים ומצמצמים את הביטוי, למשל להחליט שהבית הוא רק לבן, זאת החלטה סוגרת מבחינת הגישה שלי. אני בעד לעבוד עם צבע שמשתלב בחיים ולא כופה על החיים מהות צרה".

ואמנם פעמים רבות העיסוק בצבע הוא עיסוק בטרנד. כמו באופנה יש 'צבעים טרנדיים עכשוויים' – "היפים והנכונים לשנת 2019", איך את מתייחסת לזה?

"מבחינתי המגוון הוא הביטוי של הטרנד. אנחנו לוקחים מתוך המגוון את מה שנכון ומתאים לנו, מתוך המחשבה על מה שהכי מבטא אותנו והמגוון העכשווי הופך לפחות מבלבל".

מתוך תהליך העיצוב אנשים רבים שואבים ביטחון במי שהם. ההקשבה האמיתית אליהם יוצרת את העיצוב. דרכו הם מקבלים בחזרה סביבה שמבטאת אותם באופן הכי טוב. דלית שחר קוראת לתהליך הזה "מזקיף גוו" כי ברגע שהעיצוב מחזיר לנו את עצמנו נוצרים ביטחון ואהבה למי שאנחנו ואיך שאנחנו חיים.

רוצים שיישבו מתחת לעץ? שימו להם ספסל
צילום: חגית גרוסמן

לאתר של דלית שחר

צילום תמונת שער: הגר דופלט

אל תפספסו