קבלתם רישיון להיות יצירתיים – השתמשו בו
קבלתם רישיון להיות יצירתיים – השתמשו בו

קבלתם רישיון להיות יצירתיים – השתמשו בו

ארגז הכלים שנדרש מבוגרי תיכון ומבוגרי האקדמיה שונה בתכלית מהקיים כיום. למרות זאת, מערכת החינוך מתנהלת כתמול-שלשום, למעט מיזמים חשובים בודדים. זו מציאות עגומה שחייבת להשתנות למען עיצוב העתיד של כולנו

לאחרונה פרסמה רשת CNBC ממצאי סקר שממחיש את חיוניותה של היצירתיות לעיצוב העתיד. 500 מנכ"לים בארצות הברית נשאלו מהם הכישורים החסרים בקרב העובדים החדשים שהם מעסיקים. כמחציתם השיבו: "חשיבה ביקורתית ויצירתיות".

בעיני רבים יצירתיות היא יכולת קוגניטיבית שאינה דומה לאינטליגנציה, אם כי אינטליגנציה תמיד מעדיפה יצירתיות. יצירתיות כוללת את היכולת לחבר ולאחד ידע ומידע, ולעיתים גם נוטלת סיכונים לשם כך.

מערכת החינוך נמצאת בתקופה המאתגרת והמורכבת ביותר בו היתה מאז ומעולם. השינויים הטכנולוגיים לצד אי הוודאות בנוגע לעתיד דורשים אסטרטגיה וחשיבה מעוצבת מחדש, שונה מאוד ויצירתית יותר מאשר אי פעם. מקצועות ההוראה, שיטות ההוראה ובחינות הבגרות במתכונתם הנוכחית כבר לא רלוונטיים ולא תואמים את אתגרי העתיד ומקצועותיו. ארגז הכלים שיידרש מבוגרי תיכון ומבוגרי האקדמיה שונה בתכלית מזה שנדרש כיום. למרות זאת מערכת החינוך מתנהלת כתמול־שלשום, למעט מיזמים חשובים בודדים. זו מציאות שחייבת להשתנות למען העתיד של כולנו.

לאחרונה חזרתי מסיור בבית ספר חדשני בארצות הברית בשם ‘High Tech High’. מה שהתחיל בבית ספר בודד בשנת 2000 גדל לרשת בת שלושה-עשר בתי ספר בהם לומדים אלפי תלמידים מכל הגילים. הם נהנים ממסגרת לימודים שמושתתת על ערכים ושיטות בעיצוב רלוונטי ומותאם למאה הנוכחית. למדתי שם שאפשר לקיים חינוך אחר, מותאם ורלוונטי לעולם משתנה וחדשני. כיום בישראל, באירופה כמו גם בחלקים נרחבים בעולם, בתי הספר נוטים לתגמל את תלמידיהם על תשובות נכונות, במקום לשבח אותם ולשים דגש על מקוריותם, גמישותם, סקרנותם והתמודדותם המוצלחת עם הבלתי נודע.

קבלתם רישיון להיות יצירתיים –  השתמשו בו

זה מצב בלתי נסבל, מטריד ואפילו מסוכן, שכן אתגרי המחר בתעשייה, במסחר, בעולם הפיננסי ובחיים בכלל שונים בתכלית מהמוכר כיום. מצב זה לא ישתפר מעצמו. לכן המנהיגות הרגולטורית והאקדמית חייבת להוביל מהפכה ולהתאים את מערכות החינוך לצורכי המשק. התעשייה סובלת מהיעדר כישרון ועובדים יצירתיים שיכולים להיות מנוף לחדשנות ולערך. המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה והפוליטיקה חייבים מנהיגות יצירתית. יצירתיות כיום נוגעת לכל תחומי החיים ולכלל בני האדם, מאחר שיצירתיות היא תופעה רב-ממדית שחוברת לתחומים רבים, כמו אומנויות, מדע, עיצוב, הנדסה, מחקר וכמובן יזמות.

רובנו שבויים במסגרת חיים מאוד שבלונית ולחוצה, ויש שיגידו כי רוב האנשים חיים ב"אזור הנוחות". זה מגביל ובולם את הצורך או את המוטיבציה להיות יצירתיים. חדשנות בימינו היא מנוע הצמיחה המרכזי של חברות בשוק הטכנולוגי בפרט ובחברה בכלל. אפילו בשווקים שמרניים יותר חדשנות תפעולית וניהולית יוצרת תחרות וערך רב לארגונים. היא נובעת ממקורות יצירתיים, קרי בני אדם, שנולדים עם מידה לא מבוטלת של יצירתיות, שאם לא כן, איך אפשר להסביר את שרידותו של המין האנושי? לאורך כל ההיסטוריה בני אדם ידעו לפתח כלים כדי להתקיים ולצמוח אל מול איתני הטבע, מלחמות ומגפות.

התקופה הנוכחית לא נבדלת מהן, נהפוך הוא – היא מאתגרת במיוחד, שכן היא מזמינה טכנולוגיה מהפכנית, עושר חומרני (במדינות מפותחות), בחירה מרובה, חוכמת המונים, שינויים בהרגלי הצריכה ותעסוקה. מנגד התקופה בה אנו חיים גם גרמה לבני אדם לאמץ התנהגות שיפוטית, פסיבית והומוגנית יותר, שבולמת את היצירתיות.

בשנת 2010 ערך המכון לערך עסקי של חברת איי־בי־אם (IBM) סקר בקרב 1,500 בכירים. רוב המנכ"לים ציינו את היצירתיות כתכונה בעלת הערך המשמעותי ביותר לפיתוח מנהיגות יעילה ולהצלחת הארגון. להבנתם, יצירתיות היא כלי יעיל שעשוי לחולל פתרונות מקוריים ויעילים לארגון. בשנת 2012 ערכה חברת 'אדובה' (Adobe) מחקר מקיף על יצירתיות. 80% מהנשאלים במחקר טענו שהגברת היצירתיות חיונית להתפתחות הכלכלית; 66% הצהירו שיצירתיות חשובה לחברה. נתון מעניין נוסף שעלה במחקר: רק 25% מהנשאלים סברו שהם מצליחים לממש את היצירתיות הפוטנציאלית שלהם. המחקר חשף את הפער היצירתי במקום העבודה: 75% מהנשאלים השיבו שהיו נתונים תחת לחץ להיות יעילים יותר מאשר יצירתיים יותר, אף על פי שנדרשו לחשיבה יצירתית בעבודה. בכל המדינות שבהן נערך המחקר נמצא שרק 25% מזמן העבודה הופנה ליצירתיות ואילו שאר הזמן הוקדש למשימות שוטפות. היעדר הזמן נמצא כגורם המרכזי ליצירתיות מועטה.

יצירתיות היא שריר. אפשר ללמד אנשים להיות יותר פתוחים, יצירתיים ופחות שיפוטיים. לשם כך בתי הספר והמוסדות להשכלה גבוהה יהיו חייבים לאמץ גישה שונה ופחות מיושנת, מאחר שהמשק ולמעשה החברה האנושית כולה חייבים עובדים, מנהלים ואנשים יצירתיים, כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרים שהולכים והופכים למורכבים יותר.

קבלתם רישיון להיות יצירתיים –  השתמשו בו
daniel-apodaca-unsplash

פרופסור יחזקאל קויפמן, פילוסוף וחוקר מקרא חשוב ביותר, הותיר את חותמו בישראל ובעולם. בספרו 'גולה ונכר' ביקש לפתור חידה שהטרידה אותו רבות: כיצד התקיים העם היהודי במשך אלפי שנים בגולה שעה שהוא שומר על ייחודו הדתי ולא נטמע ונעלם כמו עמים עתיקים אחרים? אחת המסקנות שעולות מספרו קובעת שחינוך טוב חייב לכלול מרכיב של סקרנות ועליו לגרום לתלמיד לשאול שאלות. חינוך טוב הוא תהליך התפתחות משתנה מאדם לאדם. על פי קויפמן: "מהות הפעולה החינוכית לעולם אינה אלא זו: הנחלת ערכי דור הולך לדור בא". לדבריו המלומדים אני מבקש להוסיף כי במאה ה־21, לצד הנחלת הידע, מהות החינוך היא לפתח בוגר סקרן, ערכי ויצירתי.

אל תפספסו