פיצוץ אוכלוסין או פיצול אוכלוסין?

flickr

רחוב רב-שכבתי: המענה החדשני לאתגרי הצפיפות ופקקי התנועה

האם לנוכח הצפיפות הגואה, הרחוב המוכר ישנה את פניו ויהפוך לרב-שכבתי? הצצה לניצני השינוי הראשונים – בארץ ובעולם.

ישראל היא אחת מהמדינות הצפופות ביותר ונמצאת במקום הרביעי בעולם ביחס קמ"ר לנפש. אם לוקחים בחשבון את העובדה שאנחנו חיים במדינה קטנה בעלת משאבי קרקע מוגבלים, בה תוחלת החיים נמצאת בעלייה ושתוך 30 שנה אוכלוסיית המדינה צפויה להכפיל את עצמה, מבינים שהצפיפות רק תלך ותחמיר.

מגמות אלו מובילות לפתרון הבלתי נמנע: בנייה לגובה. ואכן, ככל שחולפות השנים, נבנים ברחבי הארץ יותר ויותר מגדלים. לבנייה לגובה יש מגוון יתרונות, שהמרכזי שבהם הוא היכולת להתמודד עם הצפיפות ולהוביל לניצול מקסימלי של כל פיסת קרקע. אך כאשר הבנייה לגובה הופכת לדומיננטית יותר, גם ההשלכות שלה על חיי היומיום הולכות ומתעצמות. מהן אותן השלכות, וכיצד אפשר להתמודד איתן?

ישראל במקום הרביעי בעולם ביחס קמ"ר לנפש
מקור: Adam Jang on Unsplash

בניית מגדלים: איך תיראה ישראל בשנת 2050?

בנייה לגובה מייצרת ריכוזי אוכלוסייה גבוהים בתא שטח מצומצם, ולכך יש השלכות על כל תחומי החיים: ברמה התחבורתית (איך מונעים פקקי ענק של המוני רכבים היוצאים מאותו המגדל בעת ובעונה אחת?), ברמה התברואתית (איך משנעים כמויות גבוהות של אשפה?) ברמת איכות החיים (כמה אנשים נפגוש במסדרונות ובכלל, כמה גדולים צריכים להיות החללים המשותפים כדי להכיל מסות של אנשים)? 

בנוסף, קו הרקיע של ישראל צפוי להשתנות ללא היכר: המגדלים חוסמים אור ואוויר, ויובילו לכך שיהיו אזורים שלמים שבהם את מראות כיפת השמיים יחליפו יציקות הבטון. ה"בטוניזציה" של הרחוב גורמת לכך שכבר היום, כאשר מתהלכים בערים גדולות ברחבי העולם, רואים מכל עבר מגדלים עטופים בבטון וזכוכית. המראות האלה הפכו לחלק כל כך מהותי בדמותן של הערים הגדולות, שאם נתהלך בניו יורק, סן פרנסיסקו או טוקיו , לא נדע היכן אנחנו ללא מבנה אדריכלי אייקוני ומוכר לידנו.

אוכלוסיה צפופה בין בניינים – מראה נפוץ בערים הגדולות
מקור: Roland Denes on Unsplash

ומה לגבי תמורות חברתיות ופסיכולוגיות? "הלוואי היה לי כפר לחזור אליו, לא רק רחוב עם בניינים", שר עברי לידר. הכמיהה הזו רק תלך ותגבר, ותעצים את תחושת הניכור שתיצור תפאורת הבטון. 
לפני שהמציאות שלנו משתנה ללא הכר, זה הזמן להכיר את הפתרונות החדשניים לאתגרים  שמציבה בפנינו תופעת המגדלים. אחד מהם הוא הרחוב הרב-שכבתי.

רחוב "אחד" – רב שכבתי 

הבנייה לגובה תשפיע בין היתר גם על הצפיפות ברחובות: ככל שיכיל המגדל יותר קומות ואנשים, כך התנועה ברחוב צפויה להיות יותר סואנת וצפופה. ישנם כבר כיום רחובות שבהם הצפיפות כה גבוהה, עד שהיא מקשה על התנועה. הבניינים שיצרו את האתגר, מספקים השראה לפתרון אפשרי: כפי שהמבנה המודרני מכיל מפלסים (שהופכים אותו ל"בניין"), כך הרחוב המודרני יכול להכיל מספר מפלסים שונים, בגובה ומתחת לקרקע. הרחוב הרב-שכבתי/ מפלסי, יסייע בוויסות עומסים וחשוב מכך: יכניס חום ועניין למרחב האורבני המנוכר. הרחוב הרב-שכבתי כבר קורם עור וגידים ברחבי העולם – וכפי שנוכל מיד לראות, אפילו בישראל.


היי ליין פארק: הרחוב המוגבה של מנהטן
מקור: shutterstock

הרחוב המוגבה של מנהטן

אחת הדוגמאות המפורסמות לרחוב רב-שכבתי הוא פארק היי ליין בדרום מערב מנהטן, ניו יורק. הפארק נבנה על מקטע ששימש עד 1980 כקו רכבת מוגבה. מאז, במשך עשרות שנים קו הרכבת הפסיק לפעול. במקום להתייחס לקו הנטוש כמפגע ולהרוס אותו מהיסוד, הוחלט בעירייה לבנות על שרידיו פארק שוקק חיים, המשמר את צורות החי והצומח שגדלו בו לאורך השנים. הפארק הוא למעשה רחוב מוגבה, המשמש כמרכז טבע אורבני המכיל רצועה ירוקה ומאפשר למבקרים לצפות  בקו הרקיע ובנהר ההדסון. לצד האתנחתא הירוקה, הפארק משמש כנקודת מפגש לאנשים הרוצים ליהנות מפינות משחק, אירועי תרבות מושקעים ומשורה של אטרקציות לכל המשפחה. בזכות כל אלו זכה הפארק לכינוי "דיסנילנד על ההדסון".


טעימה מהפארק המוגבה
מקור: יו-טיוב

אקווריומים ענקיים ברחוב המוגבה בלונדון

ההצלחה של פרויקט ההיי ליין עשתה את שלה, ובהשראתו צפוי לקום פרויקט שאפתני לא פחות ברובע המרסמית' במערב לונדון. גם במקרה הזה נעשה שימוש במסילת רכבת לא פעילה, לצורך הקמת מתחם שיכלול בין היתר גנים ולצדם אקווריומי ענק הכוללים מערכת שאוספת מים מהבניין הסמוכים ומשתמשת בהם לצורך מילוי האקווריומים. הפרויקט השאפתני קרוי "פיש אנד צ'יפס – בריחה מההמולה העירונית".


"פיש אנד צ'יפס – בריחה מההמולה העירונית"
מקור: יו-טיוב

לסיכום, מה מצפה לנו בארץ הקודש?

בשנים הקרובות צפוי לקרום עור וגידים פרויקט מגדל עזריאלי הרביעי, פרויקט גרנדיוזי שבמרכזו מגדל המתנשא ל- 91 קומות. המגדל יהיה בעל עיצוב ספירלי, יכלול 150 מ"ר של שטחי מסחר (שווה ערך לכל שטחי המסחר של שלושת מגדלי עזריאלי הקיימים יחד) – ובין היתר יכלול גם רחוב מוגבה: פארק ציבורי שיכיל מרחבים ירוקים בגג הקניון. 

בקרוב אצלנו
מקור: Shai Pal on Unsplash

השימוש ברחובות רב-שכבתיים יכול לספק מענה לצפיפות הגוברת בעידן של בניית מגדלים ולהפוך למקום מפגש ובילוי. אך כמו כל פתרון, גם הרחוב הרב-שכבתי טומן בחובו אתגרים. אחד מהם הוא החשש מיצירת רחובות "מעמדיים": כפי שרכישת דירות בקומות הגבוהות מיוחסת לאנשים אמידים, כך קיים חשש שהגישה לרחובות המוגבהים היוצאים מקומות אלו תהפוך למקום המפגש של בני העשירונים העליונים, ותדיר ממנו אנשים אחרים.

עזריאלי הרביעי – מגדל המתנשא ל- 91 קומות
מקור: יו-טיוב


אם הנושא בוער בעצמותיכם או סתם מעניין אתכם ותרצו לשמוע עוד, כנס "כשמגדל פוגש רחוב" של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל יעסוק בנושאים אלו ונוספים הקשורים לסוגיות הבנייה לגובה. מדובר על כנס ראשון מתוך ארבעה (אחת לרבעון) במתכונת של סמינר הכולל הרצאות ודיון. הכנסים הבאים יעסקו במגורים שיתופיים, תמהיל אנושי וקומה טיפוסית ופרוייקטי פינוי בינוי.

על ההפקה המקצועית של הסדרה אמונים האדריכלים: גיל שנהב- יו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית, נעמי אנג'ל- פרופ' אורח בטכניון ולשעבר מתכננת מחוז תל אביב ונטלי רויזין-נדל – מתכננת וחוקרת בתחום הבנייה לגובה.

אל תפספסו