האבולוציה של העיר: מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים?

Astemir Almov on Unsplash

מאז ימי יוון העתיקה העיר ממשיכה לשנות ללא היכר את פניה. כיצד ההיסטוריה חוזרת – ואיך תכנון נכון יסייע לנו להתמודד עם אתגרי העתיד של העיר?

יום האורבניזם הבינלאומי הנחגג ב- 8 לנובמבר, הוא הזדמנות מצוינת להכיר את האבולוציה העירונית ולהעלות את המודעות להשפעת תכנון הערים על חיינו

לפני כ- 150 שנה פרסם צ'רלס דארווין את תורת האבולוציה. גם לעיר שבה אנו מתגוררים יש אבולוציה משלה – והיא משפיעה כיום על חיינו יותר מתמיד.
אז איזה תפקיד מילאה העיר לאורך ההיסטוריה האנושית, כיצד היא משפיעה על החיים בהווה ואיך היא צפויה לעצב את חיינו בעתיד הנראה לעין?

עיר שהיא מדינה: הפוליס ביוון העתיקה

אי שם במאה ה- 7 לפני הספירה החלו לקום ביוון העתיקה יחידות קטנות ואוטונומיות העונות לשם פוליס: ערי מדינה שהיו מוקפות חומה (פירוש המילה "פוליס" ביוונית הוא מצודה). הן קמו מתוך רצון לספק הגנה מפני מתקפות של שבטים פולשים, ובמרכזה ניצבה מצודה (אקרופוליס). אך לא רק הגנה סיפקה הפוליס לתושביה, אלא גם דאגה למגוון רחב של צרכים כגון: משפט, תרבות, דת, רווחה וחינוך. השוק, ה"אגורה", היה למרכז הכלכלי והחברתי והגימנסיון שימש בתור מרכז החינוך.
ערי המדינה קיימו אמנם קשרי מסחר עם ערי מדינה אחרות, אך למעשה כל אחת מהם תפקדה כמשק אוטרקי שיכל לדאוג לכלל צרכיו. 

הקמת ערי המדינה והדאגה לכלל צרכי האזרח במקום אחד יצרה חיי קהילה שבהם האזרחים הם במרכז והם מקבלים יחדיו החלטות אשר מעצבות את גורלם. למעשה, המקור למילה "פוליטיקה" הוא מהמילה "פוליס"
מקור: שאטרסטוק

ערים על סטרואידים בתקופת האימפריה הרומית

במובנים רבים, המבנה התרבותי, החברתי, הפוליטי והכלכלי של ערי המדינה מזכירים את המדינות של היום, רק בקנה מידה קטן יותר: לשם המחשה אתונה, עיר המדינה הגדולה ביותר, מנתה כ- 250,000 תושבים.
המציאות הזו השתנתה ללא היכר בעקבות עלייתה של האימפריה הרומית. הרומאים כבשו ארצות, מוטטו את השלטון המרכזי והעניקו לכל עיר מעמד של מוניקיפיום (Municipium – מזכיר לכם את המילה "מוניציפלי"?  לא במקרה: זו הייתה לידתו של השלטון המוניציפלי) אשר כלל הכרה בשלטון הרומאי, והשתת מערכת של זכויות וחובות על תושבי העיר שהפכו למעשה לנתיני האימפריה. האימפריה הרומית שחלשה על ערים רבות, גבתה מיסים מכ- 100 מיליון תושבים שהיו נתיניה.
המעבר לפסיפס של ערים המרכיבות אימפריה אחת גדולה, אפיין לאורך ההיסטוריה שורה של אימפריות: מהאימפריה הרומית ועד האימפריה הסובייטית. התפרקותן בישרה על עלייתה של המדינה הריבונית, אליה משתייכת כל עיר בימנו. 

מאז ועד היום
מקור: שאטרסטוק

מה קורה לעיר בהווה? רבותי ההיסטוריה חוזרת?

במאות האחרונות  הולך ומתחזק מעמדה של העיר, אודות לתהליכי המודרניזציה והתיעוש. מגמות אלו הובילו להאצת תהליכי העיור, ולגידול משמעותי באוכלוסיית העיר. אם אוכלוסייתה של העיר רומא מנתה כ- 450,000 תושבים לפני כאלפיים שנה, עיר מודרנית גדולה כמו ניו-יורק מונה כיום קרוב ל- 8.5 מיליון תושבים, כמעט פי 20! יש כמובן ערים גדולות בהרבה, דוגמת שנגחאי שמונה 26 מיליון תושבים. 

26 מיליון תושבים בעיר אחת, שנגחאי
מקור: פינטרסט

הזינוק החד בגודל האוכלוסייה מלמד על עוצמת וחשיבות העיר, שהפכה למעין פוליס מודרנית המספקת לאזרח את רוב צרכיו. מעמדה של העיר אינו נופל, ולעיתים אף עולה על מעמד המדינה: תחשבו רגע כמה משמעות אנחנו מייחסים לעובדה שאדם גר בתל אביב, פתח תקווה או קריית גת. הזהות של העיר מקרינה על הזהות של כל אחד מאתנו, בין אם נרצה בכך ובין אם לא. ובעולם גלובלי שבו אפשר לנוע בקלות מעיר לעיר וממדינה למדינה, מעמדה של העיר צפוי להמשיך ולהתחזק על חשבון הזיקה למדינה.

מה צופן העתיד למעמדה של העיר?

בעוד שחלק מערי הפוליס המודרניות מכילות את כל המוסדות והתשתיות הנחוצות לצורך קיום החיים, ערים בפריפריה סובלות לעיתים קרובות ממחסור חמור בפיסות חשובות בפאזל העירוני. מחסור בבתי חולים, במוסדות חינוך, במקומות עבודה, במוסדות תרבות – מעצימים את הפערים החברתיים והכלכליים, ומעמיקים את חוסר השוויון. הסיכוי של תושב תל אביב ותושב ירוחם להצליח בחיים, רחוק מלהיות שווה.

חוסר בתחרות עולה לאזרח ביוקר
מקור: יוטיוב

עד כמה גדולים הפערים? דו"ח שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף כי 1 מתוך 5 אנשים בפריפריה מוותר על טיפול רפואי מסיבות כלכליות, לעומת 1 מתוך 17 אנשים באזור המרכז; ההכנסה הממוצעת של משק בית בפריפריה נמוכה בכ- 23% ביחס לאזור המרכז. ביישובים מרכזיים מאוד יש 2.9 מיטות אשפוז לכל 1,000 חולים, לעומת 0.4 מיטות ביישובים פריפריאליים מאוד (פי 7).

לאן הפערים הבינעירוניים יכולים להוביל? פערים חברתיים הולכים וגדלים משמשים כקרקע פורייה להתקוממויות. מחאת האפודים הזוהרים בצרפת הוצתה על רקע עליית מחירי הדלק, שהכבידה מאוד על תושבי הפריפריה אשר נאלצים מדי יום לנסוע ולגמוע קילומטרים רבים כדי לחפש פרנסה בערים הגדולות.  

הפגנת האפודים הצהובים בצרפת
מקור: יוטיוב

אז איך מצמצמים את חוסר השוויון?

המפתח לצמצום הפערים הוא השקעה וחיזוק הערים הקיימות, ומדוע? כיוון שהקמת ערים ויישובים חדשים מצריכה הרבה יותר משאבים כלכליים, לוגיסטיים ותכנוניים. זאת לפני שלוקחים בחשבון את משך ההקמה של עיר חדשה, ואת עשרות השנים הדרושות ליצירת תפקוד עירוני הרמוני.

בעזרת תכנון, חיזוק הערים הקיימות, יספק מענה הולם לתושבים בהווה, ולגידול הצפוי באוכלוסייה בעתיד.  בהקשר זה חשוב לזכור כי תכנון נכון אינו יכול לכלול רק את התשתיות הבסיסיות, עליו לספק מענה לצרכי האושר והרווחה של הפרט: מחקרים מלמדים שהאושר שלנו נובע במידה רבה מהקשרים החברתיים שאנחנו יוצרים. לכן, על העיר להכיל לצד תשתיות בסיסיות גם מוסדות תרבות ובילוי, שיאפשרו לנו להרגיש מאושרים ומוגשמים.

השקעה גם במוסדות תרבות ובילוי, תל אביב
מקור: פינטרסט

הפוליס המודרנית צריכה להיות אדפטיבית, ולספק מענה למכלול צרכי התושב, במרכז ובפריפריה. כדי שזה יקרה וכדי לצמצם את הפער בין ערי הפוליס במרכז ובפריפריה, יש להקדיש מחשבה לתכנון וחיזוק הערים הקיימות. יום אורבניזם שמח.

אל תפספסו