סופר-אורגניזם – מטפורה ארגונית חדשה

ארגון הביומימיקרי הישראלי

יצירתיות קבוצתית בתוך כללים ומסגרת. ד״ר יעל הלפמן כהן וד״ר בעז תמיר מביאים לכם הצצה אל ארגון קבוצתי בטבע

אחד המחזות המרהיבים והמפליאים בטבע היא להקת זרזירים הנעה בשמיים ומורכבת ממאות אלפי ציפורים הנעות בקרבה יחסית מבלי להתנגש

מאות אלפי ציפורים מתקבצות למבנה אווירי ועפות כאורגניזם אחד. מדי מספר שניות משנה הלהקה את צורתה באופן מפתיע, ויוצרות תבניות צורניות משתנות. מה גורם לשינוי הצורה וכיצד הציפורים לא מתנגשות זו בזו?

להקת זרזירים, אחד המראות המרשימים בטבע
מקור: יוטיוב

הפניות החדות והשינויים הפתאומיים המבצעים מאות אלפי פרטים בסנכרון מושלם, מתחילות בתנועה של פרט אחד. פרט המזהה ומגיב בתפנית להתרחשות בסביבה. כל ציפור מגיבה לתנועות הציפורים השכנות הסמוכות לה, באמצעות מספר כללים פשוטים: התכווננות לכיוון התנועה הממוצעת של הציפורים השכנות ושמירה על הפרדה, קרי, הימנעות ממגע. (מודל קריי- רייינולדס). באופן זה השינוי מתפשט בלהקה במהירות של 20-40 מטר בשנייה, והתוצאה היא זרימת הלהקה כולה בתנועה.

להקת זרזירים בפעולה, מחזה מדהים
מקור: flickr

"אין יצירות חסרות תועלת בטבע" אמר אריסטו, ואכן יש תועלת (פונקציונלית) בהתנהגות הזו, אם נתבונן על כל הלהקה כאורגניזם-על (סופר אורגניזם), כלומר, אורגניזם המורכב מאורגניזמים אחרים, הפועלים יחד למען שימור הקבוצה, ואינם יכולים להתקיים לאורך זמן באופן עצמאי. 
לנחילים ולהקות בטבע מספר יתרונות ברורים:

  • יעילות – אופטימיזציה של צריכת האנרגיה וחיסכון במשאבי ניהול
  • הגנה – הרבה "זוגות עיניים" בשטח, הרבה פרטים המבחינים בסכנה ויכולים להתריע
  • חוסן – גם אם פרט אחד כושל, הקבוצה ממשיכה בביצוע משימתה
  • גמישות – התאמה מהירה לשינוי בתנאי הסביבה. 

יתרונות אלו מובילים לרמת סתגלנות גבוהה – היכולת להגיב לשינויים בלתי צפויים בסביבה. זוהי יכולת חיונית לארגון חסין (resilience). ארגונים נדרשים להיות סתגלניים ולהגיב לשינויים בסביבה הכאוטית, ממש כמו אורגניזם חי, ורק כך יוכלו לשרוד. 
אם נבין את עקרונות ההתארגנות הנחילית בטבע, נוכל לגזור עקרונות אנלוגיים למודל ארגוני סתגלני.
ישנם מספר עקרונות מפתח להתארגנות נחילים בטבע:

תכלית משותפת – התכלית משמשת מצפן המכוון את התנהגות הפרטים. בקן נמלים, למשל, המלכה היא היחידה שמסוגלת להתרבות, אך היא אינה מסוגלת לשרוד בכוחות עצמה. הנמלים האחרות פועלות יחד כדי להבטיח את קיום המושבה כולה. בארגון אנושי התכלית היא הסיבה המצדיקה את הפעולה המשותפת.

תהליך רבייה – כולם פועלים יחד לקיום המושבה
מקור: יוטיוב

ארגון עצמי (SelfOrganization) – הפרטים פועלים בתיאום ביניהם, ללא מנהיגות מרכזית. אין פרט בנחיל שאומר לכולם מה לעשות. אין ציפור שמנהלת את הלהקה ואין נמלה שמכתיבה הוראות, גם לא המלכה.

שיתוף פעולה וארגון להשגת המטרה
מקור: פינטרסט

חוכמה (אינטליגנציה) קבוצתית המבוססת על כללים פשוטים. בטבע, יצירתיות ויוזמה ממוסגרים בתוך גבולות וכללי משחק ברורים. הפרטים בנחיל אינם פועלים במרחב חסר גבולות, אלא עוקבים אחרי כללים פשוטים התומכים במטרה המשותפת. למשל: בתהליך שיחור המזון כל נמלה מפרישה סיגנל ריח (פירומן) ופונה למקום בו הריח חזק יותר. כללים אלו מאפשרים לנמלים למצוא את הנתיב הקצר ביותר למזון. האינטראקציה בין הפרטים בנחיל יכולה להיות ישירה, או בלתי ישירה, באמצעות השארת סימן בסביבה, הגורר פעולה, המתחזקת ע"י פעולה של פרטים נוספים.

מציאת המזון והשארת סימן לקבוצה
מקור: פינטרסט

 דפוסי התנהגות נובעים מהשטח (Emergent  behavior)  – כאשר כל פרט מקפיד על הכללים הפשוטים, ברמת הנחיל מתהווה התנהגות בעלת ערך לקבוצה (לדוגמא שינוי צורת להקת הציפורים, מציאת הנתיב הקצר ביותר למזון). התנהגות זו אינה ניתנת לחיזוי אם מתבוננים על ההתנהגות של כל פרט בנפרד.

שינוי הדפוס בהתאם לסביבה
מקור: פינטרסט

דמיינו ארגון המתנהל כנחיל, ארגון המורכב מפרטים רבים, בעלי מטרה משותפת, הפועלים בתיאום ובאופן אוטונומי, משאירים אותות ומגיבים. האם זה אכן אפשרי וכיצד התנהלות זו תתמוך בסתגלנות של הארגון בסביבה הכאוטית? על כך בטור הבא. 

סנכון ואורגניזציה בטבע
מקור: יוטיוב

אל תפספסו