מעירים את ערי השינה: מרחוב אפור למרחב צבעוני
מעירים את ערי השינה: מרחוב אפור למרחב צבעוני

מעירים את ערי השינה: מרחוב אפור למרחב צבעוני

איך הופכים הליכה שגרתית ברחוב לחוויה מעוררת השראה? בלה ברדה ברקת לוקחת אתכם לסיבוב ברחובות הצבעוניים בעולם, ומגלה איך עיצוב יצירתי של המרחב הציבורי יכול להשפיע על איכות החיים שלנו.

בשנים האחרונות, על רקע הרפורמות הממשלתיות ותנופת הבנייה, קמות שכונות רבות בכל רחבי ישראל. בזמן שהדיון הציבורי מתמקד במחירי הנדל"ן ובשאלה האם מחירי הדיור יעלו או ירדו – מתפספסת נקודה חשובה שמשפיעה על איכות החיים של כולנו:

הניכור הארכיטקטוני שמאפיין שכונות וערים רבות בישראל, והופך ערים רבות ל"ערי שינה". האם המרחב הציבורי צריך להיות אך ורק יעיל, כלומר לאפשר לנו להגיע מנקודה לנקודה בעיר בצורה המהירה והבטוחה ביותר? האם תפקידו של המרחב הציבורי הוא פונקציונאלי או שבאפשרותו לעורר בנו השראה, לגרום לנו להרגיש טוב ולעודד אינטראקציות חברתיות?

במקומות רבים בעולם כבר מבינים שאפשר לעצב מרחב ציבורי מעורר השראה, לעיתים בהשקעה לא גדולה, וליהנות מיתרונות רבים וחשובים לא פחות מעיצוב מרחב ציבורי עירוני יעיל. הנה כמה דוגמאות מרחבי העולם.  

כשהרחוב הופך לרשת חברתית

בעידן שבו הראש בקושי יוצא מהמסך, מרחב ציבורי מעורר השראה משפר את ההרגשה ומייצר אינטראקציה חברתית כל-כך חשובה. לאור תובנות אלה, תופעת המרחב הציבורי המעוצב הולכת וצוברת תאוצה בערים רבות ברחבי העולם. כך למשל במתחם התרבות באטלנטה יצרו צמד מעצבים מקסיקנים פינות ישיבה בצורת “Los Trompos” – סביבונים דרום אמריקאים צבעוניים. ה"סביבון" הצבעוני מחבר את המבקרים לסצנה התרבותית, מעניק הרגשה טובה וגם מעודד אינטראקציות חברתיות: כך למשל ניתן באמצעות עבודה משותפת לסובב את החלק העליון של ה"סביבון".

בדרך הזו הופכת פינת הישיבה לפינת משחקים, או כמו שאמרה אחת המבקרות: "זה כל-כך כיף ועולה הרבה פחות מביקור בדיסני וורלד".

מעירים את ערי השינה: מרחוב אפור למרחב צבעוני
צילום: Abel Klainbaum, Jonathan Hillyer  מתוך: https://esrawe.com/2018esrawe/en/installations/los-trompos/

להפוך את השגרה למחזמר של מראות וצלילים

מחקרים מראים עד כמה המוזיקה משפיעה על אזורים רבים במוח, משפרת את התפקוד היומיומי, הופכת אותנו לאופטימיים יותר ואפילו מעודדת יצירתיות. אתם מוזמנים לנסות ולהרגיש בעצמכם: אם תתבוננו באנשים ברחוב בזמן שאתם שומעים מוזיקה, ההרגשה שלכם כלפי הסיטואציה ככל הנראה תשתנה – למרות שכלום לא השתנה במציאות החיצונית. הדבר דומה להרכבת משקפיים עם עדשות מיוחדות, ש"צובעות" את כל מה שאנחנו רואים. ממש כמו עדשות צבעוניות או פילטר באינסטגרם, המוזיקה מאפשרת לנו לייצר מציאות רבודה, לעיתים וורודה יותר.

את השפעת המוזיקה על המציאות היומיומית לקחו בוורשה צעד אחד קדימה, באמצעות הצבת  ספסלים מוזיקליים שמנגנים יצירות של המלחין והפסנתרן הידוע שופן. הספסלים פוזרו ב- 15 נקודות בעיר, אשר נחשבות לנקודות מפתח בחייו של שופן. הספסלים עשויים מברזל יצוק ואבן גרניט שחורה, ונוצרו ע"י פרופסור ג'רזי פורבסקי. לחיצה על הכפתור הקטן שבצדי הספסל, תנגן קטע מתוך אחת מיצירותיו של שופן. על גבי הספסל מוצג מסלול עם אבני הדרך של שופן בוורשה, כמו גם הסבר קצר באנגלית ובפולנית.

גם במונטריאול החליטו להוסיף קצת מוזיקה לחיים, באמצעות הצבת נדנדות מנגנות: 21 נדנדות אינטראקטיביות, שמפיקות טונים מוזיקליים ברגע שמתחילים להתנדנד. כל נדנדה יוצרת טון אחר של כלים מוזיקליים שונים, כמו למשל פסנתר, גיטרה וקסילופון. כאשר מספר אנשים מתנדנדים בו-זמנית, נוצרת מלודיה ייחודית שמעניקה ממד חדש לאינטראקציות החברתיות.

עיצוב שמשפיע על אנשים ועל עסקים, במינימום השקעה

בכל עיר ישנם שטחים "מתים" ובלתי מנוצלים, בהם אפשר לעשות שימוש יצירתי. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא פינה ממש ליד הטיימס סקוור, בה עוברים מדי יום 350,000 איש. כדי להעיר את השטחים ה"מתים" שנוצרו כתוצאה מהדרך שבה הכבישים מצטלבים (כתוצאה מכך שכביש מרכזי אחד הוא אלכסוני והשאר ישרים) החליטו לבצע פיילוט: לסגור חלק מהרחובות, ולהפוך אותם למרחב בו עוברי האורח יכולים לשבת, לנוח ולשוחח. האמצעים היו פשוטים, בשלב הראשון הוצבו המון כסאות ים. ההיענות הייתה מפתיעה ביותר: תוך זמן קצר המרחב התמלא, ולא נשאר כיסא פנוי. אנשים הגיעו למתחם כדי לעשות פיקניק, לנוח, לפגוש אנשים וכמובן להמתין לחברים ומשפחה בזמן שאלו ערכו קניות בחנויות ליד.

כך בהשקעה מינימאלית נהפך מקום "מת" לשוקק חיים, והבונוס היה עלייה של עשרות אחוזים בפדיון העסקים באזור. כשיש לנו אפשרות להלך ליד חנויות, לנוח תוך כדי הקניות ולהינות מהתהליך, רוב הסיכויים שנוציא הרבה יותר כספים.

עיצוב גאוני נוסף, גם הוא במינימום השקעה קשור לצינורות הניקוז בהודו. ערימה של צינורות ניקוז חלולים הם מחזה נפוץ ברחבי הודו. האדריכל והמעצב אורפון לאב החליט לעשות שימוש פשוט אך מקורי בצינורות הניקוז בעיר סוראט: אטימת קצה אחד של הצינורות בצלופן צבעוני. התוצאה לפניכם – כשאור השמש עובר דרך הצלופן, מוקרנות על הכביש שלל צורות צבעוניות, שגורמות לעוברי אורח לעצור ולהתפעל ולילדים באזור לשחק עם האור וליצור חברויות.

מעירים את ערי השינה: מרחוב אפור למרחב צבעוני
מתוך: https://www.designboom.
com/design/urfun-lab-storm-water-pipes/
ויטראז׳ אורבני – צינורות הניקוז בסוראט

כשמעצבים את המרחב הציבורי, יעילות אינה יכולה להיות הערך הבלעדי אליו אנחנו שואפים. אם נשכיל להוסיף ערכים נוספים כמו אסתטיקה, יצירתיות, השראה וערכים קהילתיים נוספים – נהפוך את המרחב הציבורי למקום נעים הרבה יותר. כזה שגורם לנו להרגיש טוב יותר, חברותיים יותר, יצירתיים יותר – באופן שבסופו ישפיע גם על היעילות שלנו.

תמונה ראשית: צילום: Abel Klainbaum, Jonathan Hillyer מתוך: https://esrawe.com/2018esrawe/en/installations/los-trompos/

אל תפספסו