ג׳ונגל עירוני: מה אפשר ללמוד מהטבע כשבוחרים דירה למגורים או השקעה?

pan xiaozhen on Unsplash

כך יכול הטבע לסייע לכם להעריך את העיר או השכונה בה אתם מעוניינים, לצורך קבלת אחת ההחלטות הכי חשובות בחייכם

בחירת דירה יכולה לפעמים להטעות: הדירה מדהימה, הבניין מטופח – אז מדוע, למרות הכול, אחת ההשקעות הכי גדולות בחיים יכולה להפוך למלכודת?

מסתבר שבחירה נכונה של העיר והשכונה חשובים לא פחות מהרושם שהותירה הדירה, כפי שגילו תושבים רבים שקנו דירות מפתות בשכונות רפאים.

יערות הגשם באמזונאס
צילום: שאטר סטוק

אז איך בוחרים את העיר והשכונה המתאימים ביותר למגורים או להשקעה? בשנים האחרונות צובר תאוצה תחום הביומימיקרי, ענף מדעי המפתח פתרונות המבוססים על האופן בו הטבע פותר אתגרים יומיומיים. מסתבר שאפשר ללמוד מהטבע לא רק איך לפתח מוצרים או שירותים טובים יותר, אלא גם איך לבחור עיר לצורך רכישת נכס.
הטבע יכול ללמד אותנו על המבנה האידיאלי של עיר, מבנה שאמור להעניק מענה הולם לצרכי כלל תושביה

כיצד הטבע בונה ערים מורכבות ומשגשגות?

על מנת לענות על השאלה הזו, חשוב להבין, שהעיר מורכבת מדורות שמיישבים אותה לאורך השנים בזה אחר זה ומקיימים יחסי גומלין ביניהם, ממש כפי שקורה בטבע. תהליך חילוף החברות באקוסיסטם נקרא סוקצסיה (מהמילה succession, שפירושה באנגלית הוא ירושה). מדוע ירושה? כיוון שכל דור מקבל בירושה את תנאי השטח והמחייה ש”הוריש” לו הדור הקודם, תורם את תרומתו להתפתחות הסביבה בה הוא חי ומוריש תנאים חדשים ומשודרגים לדור הבא.

אנחנו יורשים את השטח בו אנחנו חיים מדורות הקדמו לנו
מקור: Rod Long on Unsplash

כיצד חברות אלו מתפתחות בטבע ומספקות את צרכי כלל חבריהן? במסגרת תהליך הסוקצסיה, הראשונים להתיישב על הקרקע (למשל במדבר) הם צמחים פרימיטיביים שמייצבים את הקרקע, ומספקים מחסה לחרקים קטנים. זוהי חברת החלוץ שמכינה את הקרקע לבאות, תרתי משמע. לאחר שהקרקע מיוצבת יותר יכולים להגיע צמחים מפותחים, שתורמים עוד יותר לייצוב הקרקע, וגם מכרסמים קטנים שבאים בעקבות החרקים. התהליך הזה נמשך, כך שכל דור מכיל צמחים מפתחים יותר, מכרסמים גדולים יותר וטורפים המגיעים בעקבות בעלי החיים שכבר נמצאים בבית הגידול. 

מכינים את הקרקע
מקור:  klimkin from Pixabay 

במצב השיא ישנה מערכת אקולוגית שלמה הכוללת מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים מפותחים, המקיימים ביניהם יחסיים סימביוטיים. כך למשל העץ מספק מזון ומחסה לציפורים, שמפיצים את זרעיו למרחקים ובכך תורמים לצמיחת עצים חדשים ביער, שמספקים מזון ומחסה לעוד ציפורים. ישנם מקרים שבהם הקשר הדוק אפילו יותר: כך למשל נמלי האצטקה ביערות הגשם של האמזונאס מקבלות מעץ השיטה מים, אוכל ומחסה – ובתמורה מגנות עליו ועל ענפיו מפני פולשים מזיקים. 

מה הקשר בין המתרחש בטבע לנעשה בעיר?

תהליך הסוקצסיה ממחיש כיצד מבחינה אקולוגית יכולים אזורים להפוך משוממים לשוקקי חיים, ולספק מענה הוליסטי לצרכי החי והצומח המצויים בשטחם. גם האורגניזם העירוני, המורכב ממיליוני פריטים (בני אדם, צמחים, בעלי חיים, מבנים, תשתיות ועוד), צריך לספק מענה לכלל דייריו ומבקריו. מה אפשר ללמוד מהמתרחש באקוסיסטם בבואנו לנתח את תפקוד העיר, לטובת מגורים או השקעה?

קשר בין העיר לטבע
מקור: Maximillian Conacher on Unsplash

יחסי הגומלין בין כלל מרכיבי העיר

כפי שבמערכת האקולוגית מתקיימים יחסי גומלין שמשפיעים על היצורים השונים ועל המערכת כולה, כך גם בסביבה אורבנית, לכל שינוי יש השפעות על כלל חלקי המערכת. לדוגמא, כאשר האדם מקים רבי קומות, הוא משפיע על הסביבה אך גם הסביבה משפיעה עליו (זרימת האוויר והאור המשתנה משפיעה על הדיירים ועל עוברי האורח, הצפיפות גדלה ועלולים להיווצר עומסי תנועה, קמים שטחי מסחר שמושכים מבקרים נוספים וכך הלאה). לכן, כשבוחנים את תפקוד העיר בקרבת הנכס, צריך להתייחס לא רק למבנה עצמו, אלא גם לאינטראקציה שלו עם הסביבה (למשל טיב התשתיות שעוטפות אותו וסוג האוכלוסייה שמאיישת אותו).

לבנייה יש השפעות על כלל הסביבה
מקור: Sebastian Wagner from Pixabay 

כמה זמן נדרש כדי לבנות עיר מתפקדת?

כפי שההגעה להרמוניה מלאה במערכת האקולוגית לוקחת זמן וכוללת חילופי דורות, כך גם נחוצים לעיתים עשרות שנים של אבולוציה עירונית עד להתפתחות עיר שמעניקה מענה לכלל צרכי תושביה. לשם כך צריך לסנכרן בין הדורות הקיימים לדורות החדשים, ובין כל חלקי העיר – מהאדם ועד לכביש, לבניין ולצומח. מה בכל זאת ההבדל בין המתרחש בטבע לבין האקוסיסטם העירוני? שבעזרת תכנון נכון אפשר לקצר תהליכים, למנוע בעיות ולהאיץ את תהליכי האבולוציה העירוניים. 

תכנון שלא לוקח בחשבון את כלל המרכיבים הנחוצים לקיום חיים נורמליים, עלול ליצור שכונות וערי רפאים. בלי תשתיות תחבורה, מקומות תעסוקה או מקומות בילוי – הדרך ליצירת שממה עירונית קצרה וכואבת. כשמביטים על המערכת האקולוגית מבינים שיצירת עיר חדשה מאפס אמנם אפשרית, אך אורכת זמן רב. לכן, במצב הרצוי כדאי פחות להתמקד בהקמת ערים חדשות, ולשים את הדגש יותר על הרחבת ערים קיימות, שהדרך שלהן לתפקוד מלא תהיה קצרה יותר. 
אבל רגע, הרחבת הערים הקיימות לא תגדיל את הצפיפות ותיצור עומסים בלתי נסבלים? כפי שנראה מיד, גם לשאלה הזו יש לטבע תשובה. 

תכנון לקוי עלול ליצור שכונות רפאים
מקור: Andres Urena on Unsplash

אחת ולתמיד: עיר צפופה – זה טוב או רע?

הנטייה הטבעית שלנו היא לחשוב על צפיפות כעל עול. האם זה באמת המצב? בואו נלמד מהטבע: אחת המערכות האקולוגית המשגשגות בעולם שוכנת ביערות הגשם הטרופיים שבאמזונס. בתוך הג’ונגלים העבותים, משגשגים עשרות אלפי מינים שונים מהחי ומהצומח. והתוצאה?
אחת המערכות האקולוגיות המורכבות בתבל – היא גם אחת החשובות שבהן. לא רק שיערות הגשם באמזונס מקיימים חיים של עשרות אלפי מיני חי וצומח, הם גם מתפקדים בתור הריאה הירוקה של העולם – למעלה מ-20% מהאוויר שאנחנו נושמים מיוצר ביערות אלו

מערכת אקולוגית מורכבת וחכמה
מקור: Ryk Porras on Unsplash

ומה לגבי הצפיפות במרחב העירוני? האם מדובר בברכה או קללה? כדי לענות על השאלה הזו, צריך לשים את האצבע על ההטיה הרווחת: הצפיפות היא לא הבעיה – זהו התכנון הלקוי שגורם לשיבושים, לפקקים ולעומסים. ממש כפי שבצינור סתום הבעיה היא לא המים, אלא המכשול שמאפשר להם לזרום.
לא רק שצפיפות כשלעצמה אינה מזיקה, בעזרת תכנון נכון היא תורמת להתפתחות העיר. ככל שכמות הפריטים עולה, כך נוצר גיוון שמעודד חדשנות, מעורר עניין ומוביל ליצירת קשרים מעניינים שמייצרים הפרייה הדדית, ממש כמו בטבע. חשבתם פעם מדוע ת”א, שנחשבת לאחת הערים הצפופות בישראל, היא גם אחת הערים המשגשגות והצבעוניות שבהן? מכאן שערים שבהן הצפיפות גבוהה או לחלופין ערים המאופיינות בשיעורי הגירה גבוהים, יכולות לשגשג באמצעות תכנון נכון.

איך צפיפות האוכלוסייה משפיעה על איכות החיים בעיר? מוזמנים לצפות בהרצאה המרתקת של הפיזיקאי ג’פרי ווסט


בבואנו לבחור עיר למטרות מגורים או השקעה, צריך לראות את התמונה המלאה באמצעות ניתוח רב ממדי. ניתוח שלוקח בחשבון את הגורמים האנושיים, הסביבתיים, התשתיתיים ו… כן, גם את החוקיות של האקוסיסטם, שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנו. מתוך הבנה זו יצרתי את מדד הנדל”ן: מדד המדרג ערים ושכונות ומתייחס לכלל ההיבטים החשובים לצורך בחינת מגורים או השקעה באמצעות ניתוח רב ממדי. אבל זה כבר סיפור לכתבה אחרת…

אל תפספסו