שירה ואמנות, מיושן או רלוונטי מתמיד?

Álvaro Serrano, unsplash

לכבוד יום השירה - חגיגה של התבוננות אמנותית אל נבכי הנפש האנושית

ברחבי העולם, הימים החשובים האלו של שירה ואמנות מונצחים על ידי הערכת הישן והחדש

יום השירה נחגג ברחבי העולם בדרכים שונות. יום השירה העולמי, למשל, הוא ב21 במרץ בכל שנה; בארצות הברית נחגג יום השירה הלאומי ב3 באוקטובר 2019; בניו זילנד, 13 באוגוסט מציין את היום המיוחד להערכה של שירה; באופן דומה, למדינות רבות יש דרך וזמן משלהן להנציח את צורת האמנות הלשונית הזו שהיתה ועודנה חלק מהתרבות וההיסטוריה של עולמנו.



אז מה יש בעצם בשירה ואמנות שמביא לאיחוד בין בני אדם?

אחד מהרמזים יכול להימצא אצל זוכת פרס הפוליצר, נטשה תרת׳ווי. בראיון ל״ואניטי פייר״, מביעה נטשה את צערה על אובדן אמה (הנרצחה על ידי אביה החורג), וחולקת רגעים נוגעי לב המתרחשים לאחר הקראת שירה בציבור: ״כמעט תמיד יש לי אדם בקהל שאיבד מישהו ושמתאבל באותה צורה. הם ניגשים אלי ומספרים לי על זה, ואז נדמה שהצער משותף. זה מרגיש כמו פחות נטל. במרחב ציבורי כמו זה, ניתן לחלוק את תחושת האובדן, דרך שירה, עם מישהו נוסף. זה מחבר ביננו, מאשר מפלג אותנו.”

אבל צער הוא לא הרגש היחיד שמאחד ביננו. שמחה, עצב, התרוממות רוח, דיכאון, פחד, רחמים, זלזול, ציפייה – קיימת רשימה אינסופית של רגשות משותפים המאחדים אותנו ללא קשר לגזע, צבע, לאום ודת. זוהי קרקע משותפת לכלל התרבויות ללא קשר לתקופה או לזמן. אחרי הכל, אחד הדחפים המניעים את היצירתיות האנושית הוא החיפוש אחר חיי נצח , שירה ואמנות הן בסך הכל שתי צורות ביטוי אמנותיות שלא שואפות להיות נצחיות אך הן נצחיות מטבען ולכן, מיטב השירה והאמנות לאורך השנים עדיין רלוונטיות בעולם של ימינו. זו הסיבה שמהללים אותן בדרכים רבות, ויום השירה הוא רק אחד מהדרכים הללו.

זוכת פרס הפוליצר, נטשה תרת׳ווי
מקור: ואניטי פייר



אונסק״ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות) הכריזה על 21 במרץ בכל שנה כיום השירה העולמי במטרה ״לתת הכרה ותמריץ חדש לתנועות שירה לאומיות, אזוריות ובינלאומיות ברחבי העולם״.  היום נועד לא רק על מנת לחגוג את שירת העבר אלא כתמריץ עבור המין האנושי לשמור על היצירה גם בהווה ובעתיד יחד עם אפיקי ביטוי חדשים.
המקבילה לכך בעולם האמנות הוא יום האמנות העולמי, שהונהג על ידי שותפה של אונסק״ו, האיגוד הבינלאומי לאמנות. החל מ 2012, יום האמנות נערך ביום הולדתו של אחד מגדולי האמנות בכל הזמנים – לאונרדו דה וינצ׳י.
ברחבי העולם, הימים החשובים האלו של שירה ואמנות נחגגים על ידי שילוב הדור הצעיר בתחרויות, דיונים, וצורות אחרות של פעילות ומעורבות.

פואטרי סלאם, עשרות משוררים פעילים כותבים ומגיבים על המתרחש בסביבתם
מקור: פואטרי סלאם ישראל



מה מטרת השירה והאמנות אם כך?

לדברי מספר מומחים, ישנן מטרות שונות המיוחסות לאמנות ושירה. בין אלה ניתן למצוא את הצורך האנושי להשגת איזון והרמוניה, ביטוי הדימיון, סמליות וטקסיות, תקשורת, בידור, השגת מטרות חברתיות, קידום או הפצת רעיון, אינדיקציה לציוויליזציה וקידמה, וכן הלאה.
אלברט איינשטיין אפילו הרחיק ואמר: ״ הדבר היפה ביותר שאנו יכולים לחוות הוא המסתורין. זהו המקור לכל אמנות ומדע אמיתיים״, ובכך קישר את תחום המדע יחד עם כל צורות האמנות. אך לאמנות ושירה לא תמיד צריכה להיות מטרה, ומקורן לא חייב להיות מסתורי כפי שאיינשטיין טוען. לפעמים, זוהי אך ורק תוצאה של אדם המתבונן לתוך עצמו, מגלה משהו גדול יותר מהאינדיבידואל שהוא ומביע את פליאתו דרך מילים, צבעים וביטויים נוספים.

״הדבר היפה ביותר שאנו יכולים לחוות הוא המסתורין״ (אלברט איינשטיין)
מקור: bbc


שירה אינה זקוקה למטרה, ואמנות אינה זקוקה לייחוס. לשאול ״למה״ זה לפספס את כל הנקודה, בצורה מסוימת.  
מיטב השירים ויצירות האמנות אינם זקוקים לקורס ייעודי באוניברסיטה או ניתוח ספרותי בתיכון על מנת להעריך ולהנות מהן. זה נכון שהשכלה באמנות ושירה מחדדת את החושים ומשפרת את ההבנה, אך היא אינה חיונית להנאה עצמה. אדם שאינו מבין באמנות כלל יכול להתפעל מהקפלה הסיסטינית או המונה ליזה ממש כמו מומחה אמנות, אולי אפילו יותר שכן תגובתו תהיה רגשית יותר ולא רציונלית.

שירה ואמנות הן עמוד התווך של תרבויות קדומות ומודרניות כאחד, אנו מזינים את הנפש האנושית ומפתחים אותה אז בואו נחגוג בסיום כתבה פואטי את יום השירה!


אל תפספסו