לכבוד יום הקשיש הבינלאומי – פתרונות טכנולוגיים לאוכלוסיית גיל הזהב

ישנם פתרונות טכנולוגיים מעולים לבית אשר יקלו על חייהם, כאן נציג לכם 6 מהם:

השינויים הגופניים, שהם חלק מהזדקנות נורמלית, גורמים לקשיש להתמודד בפחות יעילות עם הסביבה. בתכנון מבנה או מוצר המיועד מראש לאוכלוסייה קשישה, המתכנן חייב להיות קשוב לצורכי קהל היעד, התכנון והעיצוב חייבים להקל על השימוש של הקשיש ולא להוות לו מכשול.

השינויים הגופניים שיש לקחת בחשבון בתכנון ועיצוב חללים המיועדים לקשישים הינם:

•  ירידה במהירות ההליכה, הרמת רגל נמוכה, תגובה איטית יותר.
• קשישים מועדים יותר לנפילות ומשתמשים יותר באמצעי עזר להליכה כגון: מקל, קביים הליכון ואף כיסא גלגלים.
• ירידה בקוגניציה, בלבול.
• ירידה באיכות השמיעה.
• ירידה באיכות הראייה.

1. הנגשת הכניסה לבית

דרך נגישה צריכה להיות פנויה ככל האפשר ללא בליטות ומכשולים היכולים לגרום לנפילה.
הרמת הרגל לאדם המבוגר נהיית קשה יותר עם השנים, לכן ניתן להפוך מדרגה או שתיים בדרך לכבש (רמפה) באלכסון, עוזר לאדם המבוגר להמשיך בדרכו ללא מכשול, במיוחד אם הוא משתמש בהליכון או כסא גלגלים.

2. מאחזי יד בשירותים ובמקומות רלוונטים

אחד הקשיים הבולטים לאדם מבוגר הוא הקושי להתרומם מכסא או מיטה.
ניתן להגביה את המיטה בעזרת החלפת רגלי המיטה כך שיהייה נוח להתרומם ממנה או להתקין ליד המיטה מאחז יד היאפשר לאדם למשוך את עצמו למצב של עמידה.

בשירותים ניתן להגביה את האסלה עם מוצר פשוט הנמכר בחנויות הרלוונטיות, בנוסף ניתן להתקין מאחזי יד שיתמכו בו בשיבה ובקימה מן האסלה. כמו כן, ספסל ומאחזי יד במקלחת יקנו תחושת ביטחון ויציבות.

• 

• 

3. ירידה באיכות השמיעה

אחד מכל 10 ישראלים מתמודד עם דרגה מסויימת של מוגבלות בשמיעה. בגיל 65 ומעלה, אחד מתוך שלושה ישראלים מוגדר לקוי שמיעה ולכן זהו מצב שכיח בקרב האוכלוסיה המבוגרת, זוהי אחת מהמגבלות ומהמחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בקרב קשישים ולרוב משפיעה רבות על תפקודם.

מדי עשור מאבד אדם מעל גיל 55 בממוצע 9 דציבלים (dB) מיכולת השמיעה שלו. 90% מקרב בני 80+ ומעל 95% מקרב בני 90+ לוקים בשמיעה.
קיימים שני עקרונות מרכזיים בהנגשת המרחב והשירות עבור אנשים עם מוגבלות שמיעה:

•  יצירת תנאים אקוסטיים משופרים לתקשורת. לדוגמא: ספיגת רעשים בחלל ע"י רהיטי עץ וטקסטיל.
  
• שימוש במגוון טכנולוגיות עזר המהווים תחליף או/וגם תמיכה לשמיעת המידע הקולי.

שימוש במכשירי שמיעה הוא כיום שכיח כמו הרכבת משקפיים והמכשירים המוצעים היום בשוק הינם קטנים מאוד ואסתטיים. בנוסף ישנם מכשירים הפועלים בטכנולוגיית FM ומאפשרים להגביר תדרים מסויימים כגון הטלויזיה או השיחה המתקיימת סביב השולחן לתוך אוזניו של האדם המתקשה לשמוע.

לחברת PHONAK המשווקת בארץ ע"י חברת שטיינר ישנה סדרת מיקרופונים בשם roger. מיקרופונים אלו ניתן להניח על גוף הדובר או על שולחן בו מתנהלת שיחה והם יגבירו ישירות למכשיר השמיעה של המשתמש. סדרה זו מעוצבת בצורה אלגנטית ומגיעה בצורה של דיסקית קטנה או עט המונח על השולחן בו מתקיימת השיחה.

4. עם הזקנה איכות הראייה יורדת בעיקר בהיבטים הללו:

• הפחתת היכולת לשנות מיקוד העין במעבר ממטרה רחוקה לקרובה ולהיפך
• ירידה בהסתגלות של העין למעבר מאור לחושך.
• ירידה ביכולת להבחין בין גוונים (בעיקר בין הירוק, הכחול והסגול)
• רגישות לאור בוהק
• ירידה בראייה ההיקפית

התאורה המומלצת לחדר בו המבוגר מבלה זמן רב תהיה לפחות 500 לוקס שטף אור (לוקס – יחידת מידה פוטומטרית למדידת שטף אור נראה ליחידת שטח). במידה ויש צורך בפעילות ממוקדת ועדינה יותר (כגון קריאה , משחק קלפים או פעילות אחרת) מומלץ להאיר את החלל כך ששטף האור יאיר בעוצמה של 1000 לוקס על הנקודה הרצויה.

עידן הסמארטפונים והטאבלטים
המכשירים החכמים מקלים על הקשיים איתם מתמודד אדם עם קושי בראייה. מסכי המגע מוארים וניתן להגדיל את הטקסט לפי הצורך.

בנוסף ישנן אפליקציות מגוונות המאפשרות הקראה של טקסט.
אתר עלמה רידר מאפשר להעתיק אליו טקסט ולשמוע הקראה בעברית.

5. הקשר בין בריאות הנפש למגע עם האדמה

מחקרים רבים מראים את הקשר בין בריאות הנפש למגע עם האדמה. מגע עם האדמה והצומח והפעילות המדיטטיבית בטיפול בצמחים תורמים למצב הרוח ומשקיטים את הנפש.
למוגבלים בתנועה יש להעמיד אדניות בגבהים 70-80-90 ס"מ המאפשרים לאדם מבוגר להגיע אל האדנית, להיתמך בה ולטפל בצמחים.

6. קוגניציה – משחקים המפעילים את המוח

בעידן בו לכל אדם יש טלפון חכם ביד, חברות שונות מפתחות כיום תרגילים ומשחקים המיועדים לפיתוח הזיכרון ואימון המוח.
חברת הזנק ישראלית בשם effectivate בנתה תוכנה אינטרנטית המיועדת לגיל השלישי ועוזרת לו לאמן את המוח בתרגילים יחודיים יחד עם מעקב ישיר שלהם על התקדמות הלקוח והתאמה אינדבדואלית לתרגילים המיטיבים עימו. המערכת הינה חדשה וחדשנית, משלבת טכנולוגיות מובילות וצורות אימון מקוריות שפותחו בליווי חוקרים ומטפלים ובכך לוקחת את האימון הקוגניטיבי צעד קדימה ומייצרת אימון מתקדם ואפקטיבי.

הזיקנה אינה סוף הדרך, אלא תקופה ארוכה שיש לצקת בה תוכן.
בשנת 1969 הוקמה אשל – האגודה לתכנון ולפתוח שירותים למען הקשיש בישראל ומאז הולכים ומוקמים ברחבי הארץ מרכזי יום לקשיש. השותפים לבניית מרכזים אלה הם הרשויות המקומיות, הקרן לפיתוח שירותים של המוסד לביטוח לאומי, ועדת התביעות, משרד הרווחה ואשל.
ישנה חשיבות גדולה לתכנון נגיש ויישום חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות במקומות המיועדים לאנשים מזדקנים, היאפשר לאוכלוסייה זו בטחון בצאתו מהבית, חיבור טוב יותר לקהילה, השתתפות בפעילויות, וקבלת עזרה על ידי הגורמים המקצועיים האחראים לכך.