לכבוד יום הילד הבינלאומי – איך נתכנן עיר ידידותית לילדים?

יום הילד הבינלאומי שנחגג ב- 20 לנובמבר, נועד לקדם את רווחתם וזכויותיהם של הילדים והנוער. לכן, אין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר לשאול את הילדים עצמם מה הם צריכים

ב- 20 לנובמבר 1989 אימץ האו"ם את אמנת זכויות הילד, המעגנת מגוון זכויות אזרחיות, פוליטיות, כלכליות ותרבותיות של ילדים ובני נוער. כיום, חשוב שנהיה מודעים גם לזכותם לחיות ברווחה בעיר

לפני מספר חודשים קיבלתי הצעה להרצות על עיר העתיד בפני ילדי חוג הרובוטיקה של כיתה ו' בבית הספר, אוסישקין כפר סבא, שם לומדים ילדיי. זו היתה הזדמנות נהדרת להבין איך הילדים חווים את העיר וכיצד הם מציעים לשפר את פניה. מתוך כך, התחדדה אצלי ההבנה שבעצם ילדים לא חווים את העיר כמונו המבוגרים.

חוויה של ילד בעיר
מקור: שאטר סטוק

אז איך שונה החוויה שלנו המבוגרים מזו של הילדים? לפניכם סיפור קצר הממחיש זאת היטב
איכר אחד יצא בבוקר מביתו ונעמד מול שדות החיטה שלו. "מראה מרהיב," חשב לעצמו בחיוך, ובאותו הרגע החליט לצאת לטיול כדי לספוג לתוכו את כל היופי שהצמיח במו ידיו.
"אני יוצא לטיול," אמר לבנו הקטן, "רוצה להצטרף"? הקטנצ'יק שמח להזדמנות לטייל עם אביו שהיה עסוק רוב הזמן, נעל את נעליו ויצא גם הוא. "בוא," אמר האבא והחל ללכת אל תוך השדות. הוא צעד במהירות והילד מאחוריו. הם נכנסו אל תוך ים השיבולים הזהוב וכמעט שנעלמו מן העין. האיכר התבונן ביבול העשיר, בכל היופי שהקיף אותו ונשם מלוא ריאותיו.
תוך זמן קצר שמע את הילד מאחוריו רוטן ומתלונן. הקטנטן נלחם להדביק את הקצב ולא הפסיק למלמל מלמולים כעוסים. כעבור מספר דקות נוספות עצר האיכר, הסתובב אל הילד ואמר: "למה אתה מייבב? תראה איזה יופי. לכל כיוון שתביט, תראה רק חיטה גבוהה ויפיפייה. יום אחד גם אתה תדע לגדל חיטה יפה כזו. זה מראה נהדר, על מה אתה מתלונן כל-כך"?
הילד שהיה כבר מזיע ענה בכעס: "אני קטן ולא יכול ללכת כל כך מהר כמוך. אני בכלל לא רואה שדות, אני רואה רק גבעולי שיבולים ועפר. השיבולים מצליפות לי על הפנים וזה כואב". הוא היה על סף בכי. האיכר התכופף, ניגב מפני הילד את שתי הדמעות שכבר הצליחו לבקוע ואמר: "בוא, טפס על הכתפיים שלי ונסתכל על השדות יחד". (תודה להדר גדול על הסיפור הנהדר)

פרספקטיבה חדשה
מקור: Kelly Sikkema on Unsplash

ילדים חווים את העיר בצורה שונה מאיתנו, לפני הכל בשל ההבדל הפיזיולוגי: הם יותר נמוכים ולכן חווים מראות שונים ונקודת מבט אחרת.

הם קרובים יותר לקרקע, ולכן מקדישים יותר תשומת לב לחי ולצומח סביבם
מקור: Jordan Rowland on Unsplash

מעבר לכך, ההסתכלות שלהם על החיים, על העולם וכפועל יוצא גם על העיר היא אחרת. הדמיון של הילדים הרבה יותר מפותח, פשוט כי הם מאפשרים לעצמם לחלום בלי להגביל את עצמם. לעומתם, אנחנו המבוגרים חיים בעולם של איסורים, תקנות והגבלות – שחשובים ככל שיהיו, גורמים לנו לקטול מראש חלק מהרעיונות שעולים בראשנו. 

סרטון מקסים הממחיש את דמיונם של ילדים
מקור: יוטיוב

בשלב הזה אתם בטח שואלים את עצמכם: מה ילדים מבינים בעיצוב ערים, בבניית תשתיות, בשיקולים תקציביים? ונניח שהם היו יכולים לתכנן עיר, היא לא הייתה עשויה כולה מבזוקות ושוקולדים? לדברי מארה מנצר, אחת מיוזמות התכנית לשילוב ילדים בתכנון העיר בולדר, קולורדו, זה הדבר הכי הגיוני לעשות.

בהרצאת טד מתארת מלצר את האופן בו שולבו ילדים בתכנון המרחבים בעיר – וגם את התוצאות
מקור: טד

יוזמות לתכנון ערים ידידותיות לילדים כבר קורמות עור וגידים ברחבי העולם

אז מה כוללות ערים ידידותיות לילדים? כדי לענות על השאלה הזו, חשוב להבין מה חשוב לילדים בבואם להסתכל על העיר. מיזמים שונים ברחבי העולם שבהם נלקחו בחשבון צרכי הילדים בעיר, כללו מספר אלמנטים שחזרו על עצמם:

טבע – ציורים והצעות של ילדים לתכנון עיר כוללים לעיתים קרובות אלמנטים מהטבע: שדות, פרחים, בעלי חיים. אולי הסיבה לכך היא הקרבה הפיזית לגובה הקרקע, ואולי חווית הגילוי של העולם שסביבם. כך או כך, ילדים מעצבים עבור יצורים חיים: מבני האדם ועד החגב והפרח – ולא עבור מכוניות או תאגידים.

ציורים והצעות של ילדים לתכנון עיר כוללים לעיתים קרובות אלמנטים מהטבע
מקור: פינטרסט

אך מסתבר שגם המבוגרים חושבים לפעמים על הילדים: בסקר שבוצע בטירנה, בירת אלבניה, עלה שההורים מבלים יותר זמן ברכב מאשר עם הילדים שלהם. את המציאות הזו החליט ראש העיר אריון וליאג' לשנות. איך עושים את זה בעיר דלת משאבים כספיים?
בטירנה החליטו לבנות טבעת ירוקה המקיפה את העיר, ומכילה עצים שהורים וילדים שותלים. בדרך הזו הם גם מזרימים חמצן אל העיר, גם מפחיתים את הזיהום והפקקים וגם מגדילים את זמן האיכות של ההורה והילד.

60% מהעצים מסופקים ע"י האזרחים והעסקים עצמם, השותלים שני עצים עבור כל רכב חברה. "כשבמדינות אחרות מדברים על קירות, אנחנו בונים קירות של עצים", אומר ראש העיר. 
מקור: טוויטר

צבע – באחת הכתבות הקודמות עסקנו בהשפעות המפתיעות של הצבע על החיים בעיר. וכאשר מדובר בילדים, ההשפעה גדולה אפילו יותר. לדברי מארה מנצר, כאשר ילדים התבקשו לתכנן שכונה צפופה של דיור בר השגה, הם דחו את עיצוב הזהה של דירות הבז', שכל-כך נפוץ בקרב מתכננים רבים. במקום זאת הם שילבו צבעים בהירים ועליזים בכל אלמנט: מהבניין ועד מתקני השעשועים בפארק. 

רחוב באמסטרדם, הולנד
מקור: פינטרסט

את הטבע אפשר להכניס גם הביתה, בעזרת החממה הביתית לגידול צמחים מבית National Geographic. החממה המיועדת לילדים, מלמדת אותם איך לגדל צמחי נוי וצמחי מאכל תוך התנסות ולמידה ואיך ליהנות מפרי עמלם, תרתי משמע. 

משחק – ילדים אוהבים לשחק, ורוצים להפוך את החלל העירוני ל"משחקי יותר". ערים שמתחשבות ברצון הזה, מרוויחות בגדול. כך למשל בלקסינגטון, קנטקי, בוצע סקר במסגרתו עלתה הדרישה של התושבים להקצאת שטחים עירוניים למשחק (ובאופן ספציפי למשחקי מים בימי הקיץ הלוהטים). העירייה החליטה להקשיב לתושבים, והקימה מתחמי פופ-אפ הכוללים מזרקות מים ומשטחים שבהם הילדים והוריהם יוכלו לשחק ולהתרטב. התוצאה הייתה מדהימה: אנשים נהרו לאזור עם ילדיהם, והתנועה לפארקים שבהם מוקמו מתחמי המים כמעט שילשה את עצמה. בנוסף, 80% מהמבקרים שהגיעו לעולם לא היו באזור לפני כן, או שביקרו בו לעיתים נדירות. 

מתחמי מים בפארקים בקאנטקי
מקור: פינטרסט

תנועה – עד כמה הילדים חופשיים לנוע במרחב העירוני? הכוונה היא לא רק למדרכות, אלא גם לשבילי הליכה המובילים למגרש המשחקים בקרבת הבית, לשבילי אופניים, לתאורה בשעות הערב ולדרך נוחה ובטוחה שתאפשר לילדים לחזור הביתה בבטחה. ואם רוצים לשלב יותר תנועה בחיי הילדים, אפשר להתחיל כבר מהבית או הגינה עם נדנדה זוגית או אפילו עם טרמפולינה, שיאפשרו להם להוציא אנרגיות מחוץ לבית.

תכנון ערים ע"י ילדים: איך כולנו נרוויח מזה?

לשילוב צבע, טבע, משחקיות ותנועה בתכנון העיר יש השפעה חיובית לא רק על הילדים, אלא על החיים של כולנו. לטבע וצבע יש השפעה משקמת התורמת לבריאות בכל הגילאים, כפי שכבר נוכחנו לדעת (בכתבה העוסקת בהשפעות צבע הצגנו מחקרים שהעידו על הקשר בין שילוב אלמנטים מהטבע, לבין קיצור זמן ההחלמה של מטופלים בבתי חולים); המשחקיות מוסיפה עניין, הנאה ואף מגדילה את התנועה לעיר (כפי שראינו בדוגמא של פארקי המים): עידוד התנועה ברחבי העיר יכול לעשות לנו רק טוב, גם ברמה הפיזיולוגית וגם ברמה המנטאלית.

לונדון, אנגליה
מקור:  Jamie Street on Unsplash

המסקנה היא ברורה: שיתוף ילדים בתהליך תכנון העיר יתרום לכולנו – ויאפשר לנו להתחשב ברבע מאוכלוסיית העולם. מי אמר שתכנון זה לא משחק ילדים?



אל תפספסו