שיטפונות והצפות – האם אנחנו מתחילים לטבוע?

David Cohen | Flash90

ההצפות בשנים האחרונות הן תוצאות ישירות של משבר האקלים. אז מה אנחנו בכל זאת יכולים לעשות?

האם ההצפות זו גזרה משמים (תרתי משמע), או שקיימים סעדים ותרופות למכה?

משבר האקלים מביא עמו בשנים האחרונות מופעי גשם עצימים כמותם לא ידענו עשרות שנים. כמויות גשם של 100 – 130 מ”מ תוך 24 שעות, כאשר מופע הגשם בסוף חודש נובמבר זימן כמות שיא של 205 מ”מ גשם במשך 24 שעות. כמויות המים האדירות אינן מוצאות מוצא, וכתוצאה אנו עדים להצפות ענק של מרתפים, חניונים, מקומות נמוכים, רחובות שלמים ואפילו רובעים. בינואר החולף טבע למוות זוג דיירים צעירים שנלכדו במעלית ביתם שהוצפה במי שיטפונות בבניין חדש בדרום תל אביב. 

משאית מפנה תושבים מהצפה בנהריה
מקור: Meir Vaknin | Flash90

איך קורות הצפות?

המחשת עוצמת התופעה מממצאי מחקר שערכה חברת המים תה”ל בשנת 1985, אשר העלה כי כיסוי כל קמ”ר בבנייה, בסלילת דרכים ומדרכות, בחרסית, כורכר או בחניונים – גורע בממוצע שנתי 114,000 מ”ק מים מאוגר המים התת קרקעי. כמות אדירה זו הופכת לנגר עילי שמחפש דרכיו לנחל הסמוך, לצנרת הניקוז, למדרכות ולכבישים , הוא המקור להצפות ולשיטפונות. מופעי הגשם העצימים רק מחריפים התופעה, במיוחד לאור תהליכי הפירבור שעוברת מדינת ישראל בעשורים האחרונים מאז גלי העלייה ההמונית ממדינות חבר העמים בראשית שנות ה 90 למאה שעברה.

מקור: דניאל מורגנשטרן

ערי ישראל חייבות להתכנס כלפי המרכז ההיסטורי והמע”ר (מרכז עסקים ראשי), תוך ציפוף, התחדשות עירונית, ועשיית שימוש חוזר בקרקע תפוסה. הגורם  השני במעלה לתופעת ההצפות, היא התבדרות צנטריפוגלית שלהם כלפי הגבול המוניציפלי, ואף מעבר לו לשטחים פתוחים, לשדות חקלאיים ופרדסים – תוך סיפוחם. ערים חדשות כמודיעין, שוהם, אלעד, וצור יצחק, לצד רובעים חדשים בראש העין, בית שמש, הוד השרון, פתח תקווה, לוד, באר יעקב, וראשון לציון – גורמים לעודפי נגר עילי להציף בדרך לים כל יישוב מערבי, או נמוך מהם טופוגרפית.

בזבזנו שנים עד לתקן הישראלי לבניה ירוקה 5281 המחייב השארת % 15  משטח כל מגרש בלתי נגוע, מיועד להחדרת נגר לאוגר מי התהום. לשימורם ולמניעת הצפות. המציאות טופחת על פנינו בעוד היזמים שואפים לנצל כל מגרש מקו בנין 0, ללא תוכנית ניקוז לנגר עילי. רשויות הרישוי חייבות להתנות כל התר בנייה בתוכנית ניקוז שתפנה את הנגר מכל הגגות, הרחבות והמרזבים אל הנקודה הנמוכה במגרש, בה ייקדח קדח אנכי שיחדירם לאוגר מי התהום.  

חניה מוצפת בנהריה
מקור: David Cohen | Flash90

האם משבר הקורונה עלול להגביר את ההצפות?

משבר נגיף הקורונה שינה לחלוטין את דפוסי העבודה בישראל, כמו בשאר חלקי העולם המתקדם: מאות אלפים עברו לעבוד מביתם במרבית ימי השבוע. כתוצאה השתחררו מיליוני מ”ר של עמדות עבודה ומשרדים שיוחזרו ליזמים, למשכירים ולחברות נדל”ן. הפתרון האורבני המועדף להסב מבנים אלה, בחלקם או בשלמותם, לדירות קטנות ובינוניות לזוגות צעירים ולצרכני דיור ציבורי. כך תיווצר החייאה אורבנית של רבעים שהיו דוממים בשעות הערב, הלילה ובסופי השבוע; תתאפשר עצירת מימוש תוכניות מאושרות ל 850,000 יח”ד (17 שנים לפי 50,000 התחלות בניה לשנה), שאושרו ע”י הוותמ”ל וגופי התכנון כתוצאה מכיאוס של מחסור “מלאכותי” שיצר מטה הדיור ע”י התוכנית האסטרטגית לדיור. מרביתן על שטחים חקלאיים ופתוחים, תורמי פרברים, וחוסמי התחדשות עירונית.

נוסף על כך אין מנוס מהכנת תוכנית לאומית כוללנית לנגר עילי שתטפל במיתון הזרימה בערוצי הנחלים ע”י בניית סכרים, הטית נגר לאפיקי משנה והקמת אגמי השהייה, כמו תוכנית נחל איילון, הירקון נחל פולג וכו׳. כל אלה עדיין טרם הגעת מי השיטפון לתחומי הישובים העירוניים.  כל רשות מקומית תכין תוכנית אב לטיפול בנגר עילי. מודלים דינמיים יאפשרו חיזוי הגודל הנדרש לצנרת הניקוז שתוחלף, והתאמתה למופעי הגשם האחרונים.

עד אז יהא צורך בחקיקה ראשית של הכנסת שתחייב בעלים או חוכרים של כל מבנה, או בנין קיים  בהכנת תוכנית ניקוז שתנקז את הנגר אל הפינה הנמוכה שבמגרש, או במתחם, תאפשר  חלחול לאוגר מי התהום, ובלבד שהנגר לא יופנה לרשות הרבים ויעיק על הניקוז הציבורי. במקרה שהמיקום אינו מאפשר חלחול טבעי, יחויב הבעלים בקידוח החדרה  שידופן ע”י צנרת פלסטיק.

מקור: דניאל מורגנשטרן

אם צעדי מניעה אלא לא יינקטו לאלתר,  נמשיך להיות עדים לחילוץ קשישים שבדיירי רח’ העצמאות בנס ציונה בכל הצפה שתגרם ממופע גשם עתיר משקעים שירד על שכונות הפרבר החדשות של באר יעקב, הצפת שכונת הדרים בהוד השרון, ובעקבותיה הצפת רחובות נמוכים בהרצליה. הוא הדין באשדוד,  במרכז אשקלון ובשדרות הגעתון בנהריה.

לצפייה בכתבה ״למה הרחובות בישראל מוצפים כשיש גשם חזק״

אל תפספסו